פה תמצא את הטורנירים הכי משתלמים ברשת!
כל 32 השחקנים במקומות הראשונים מרויחים!.
היסטוריה של שש-בש
המקורות של שש-בש נטועים במשחקי הלוח שהתפתחו במסופוטמיה לפני כ-5000 שנה. לוחות שדומים לשש-בש נחשפו בחפירות יחד עם קוביות תואמות ואבני משחק. לאחר מכן, נראה שהמשחק הגיע ממסופוטמיה להודו העתיקה ומצריים.
בזמני אפלטון לוח השש-בש קיבל את צורתו הסטנדרטית וכמו בעוד הרבה מקרים, היוונים לקחו את הקרדיט. סופוקלס שייך את המשחק לפלאמדס שככל הנראה פיתח את זה בזמן המצור על טרויה. מאידך, הרודאטוס טען שהלידיאנים המציאו את זה.
ברומא המשחק נקרא "משחק 12 הקווים". לוחות שנחפרו מההריסות בפומפיי זהות בצורתן לגרסה המודרנית, רק שהרומאים השתמשו ב-3 קוביות. למרות שזה נקרא משחק הקיסרים, שש-בש היה פופולרי בקרב השכבות הנמוכות כמו גם בקרב האצילים. אפילו ציור קיר בפומפיי מתאר התקוטטות מסבאה שהוצתה ע"י ויכוח על המשחק.
הלגיונות הרומיים הפיצו את המשחק ברחבת האימפריה. הרבה פרשנים טוענים שבאירופה, המשחק לא שרד את נפילת האימפריה הרומית. למרות זאת, באנגליה שיחקו שש-בש בתקופה הסקסונית.
בהמשך, המשחק עבר התחדשות בזמני מסעות הצלב. דרך פרס שש-בש הגיע גם לערב. הערבים השתמשו ב-2 קוביות בניגוד לרומאים שהשתמשו ב-3 וזאת הגרסה שהופצה לאצולה באירופה. הכנסייה לא קיבלה את המשחק בעין יפה – כנראה כתוצאה מאלמנט ההימור – ובאופן תקופתי ניסו להוציא אותו מחוץ לחוק. אפשר לשפוט את הצלחת הנסיונות האלה לפי זה שמנהיגי הכנסייה היו צריכים להוציא צוים בממוצע של פעם או פעמיים במאה מהמאה ה-13 עד המאה ה-16. ניתן לשער שהרפורמציה סופסוף הסיחה את דעתם משש-בש. אחד הנסיונות האחרונים נעשה ע"י קרדינל וולסי מהחצר של הנרי ה-8 שהורה לשרוף את כל לוחות השש-בש ב-1526, מה שהסתכם בכך שבעלי מלאכה אנגלים מצאו דרכים לייצר לוחות שש-בש מוסווים בצורת ספר, ממש כפי שיש לנו כיום, שניתן לקפל לחצי עם כלי המשחק בפנים, ואיחסנו אותם על מדפי ספרים.
ההוצאה לא שרדה את הקרדינל ושש-בש הפך לאחד המשחקים האהובים על האליזבתניים. בתקופה הזו, חוקי המשחק, לפחות באנגליה וצרפת, נראה שצורת המשחק המודרנית הפכה לרגילה, מלבד השימוש בקוביית ההכפלה.
במאה ה-18 המשחק נגאל ונהיה פופולרי בקרב הכמורה כתחביב מרומם מוסרית. הויל פרסם את המאמר שלו על שש-בש ב-1743. המשחק הרי הגיע לארה"ב כמעט ביחד עם האירופאים, כך ששש-בש הפך לתחביב פופולרי בעולם החדש כמו בישן. אפילו חשבונות ההוצאות של תומאס ג'פרסון מראים את הנצחונות וההפסדים שלו בשש-בש ביוני 1776 כשהוא היה צריך לכתוב את הצהרת העצמאות.
למרות ששיחקו שש-בש על הסירה המפורסמת נטצ'ז, המשחק איבד פופולריות בקרב הויקטוריאנים. לעומת זאת, הוא נשאר פופולרי במזרח התיכון ואז בשנות ה-20 גאון ששמו לא תועד, הוסיף את קוביית ההכפלה. זה זירז את המשחק, הוסיף עוד אלמנט של סיכון ודרש רמות חדשות של אסטרטגיה ומיומנות. הפופולריות של המשחק גברה בשנות ה-20 וה-30. ברחבי ארה"ב ואירופה, התפתחו טורנירים ומועדוני שש-בש. המשחק המשיך להיות פופלרי במחצית השניה של המאה ה-20 ואפילו הצטרף לעידן המחשב.